הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
מתוך האתר he.chabad.org
כתוב לנו
Visit us on Facebook
יום רביעי כ אב ה׳תשע״ו / 24 אוגוסט 2016
Chabad Chassidus is an all-embracing world outlook and way of life which sees the Jew's central purpose as a unifying link between the Creator and His world. Written by the Alter Rebbe, the founder of Chabad, Tanya is the central text of Chabad Chassidus. It shows the reader a path to realizing their purpose and developing a deeper relationship with G-d. Choose from one of the two formats available: through Lessons in Tanya - a profound and clear explanation of the Alter Rebbe's writings, or through an audio class.

תניא

תניא

אגרת הקדש, סיום אגרת ה'

 דוא"ל

אגרת הקדש, סיום אגרת ה'

ובזה יובן מה שכתב האריז"ל , שיש ב' מיני נשמות בישראל: נשמות תלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימיהם , ונשמות בעלי מצות העוסקים בצדקה וגמילות חסדים. דלכאורה, הרי גם תלמידי חכמים צריכים לעסק בגמילות חסדים, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, ש"אפלו תורה אין לו".

– אם הוא אומר שאין לו אלא תורה בלי גמילות חסדים, גם תורה אין לו. כיצד, איפוא, אומר האריז"ל שישנו סוג של נשמות העוסקות בתורה כל ימיהן? אלא

– יסביר רבנו הזקן להלן, שאין הכוונה שנשמות אלו מתעסקות בתורה בלבד ואינן עוסקות בגמילות חסדים ח"ו, אלא הכוונה היא שעיקר ענינן הוא תורה, שהתלמידי חכמים שתורתן עיקר ורוב ימיהם בה, ומיעוט ימיהם

– הם עוסקים בגמילות חסדים, הנה פועלת אתערותם דלתתא

– ה"פעולה" מהתעוררותם שלמטה, לעורר חסד עליון, להמשיך ולהוריד אור-אין-סוף המלובש בחכמה עלאה, -

ב"חכמה עליונה", שהיא מקור תורת ה' שבפיהם, -

בדיבורם דברי תורה, היכן, איפוא, הם ממשיכים זאת? - הוא רק לעולם הנשמות שבבריאה

– שהם ממשיכים שם על ידי עסק התלמוד, -

גמרא הכוללת הטעמים והשקלא וטריא של ההלכות, שיש לכך שייכות לעולם ה"בריאה" – עולם ההשגה, ולמלאכים שביצירה

– הם ממשיכים, על ידי לימוד המשנה, -

שכן, "משנה" המורכבת מפסקי ההלכות "כשר" או "פסול", "טמא" או "טהור" – יש לה שייכות לעולם ה"יצירה" – עולם המדות, יען היות חיות הנשמות והמלאכים נשפעות מצרופי אותיות הדבור, היא תורה שבעל פה, -

"מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה" , ומקור האותיות הוא מחכמה עלאה

– מ"חכמה עליונה", כנזכר לעיל, -

הרי שבלימוד התורה שלהם הם ממשיכים מ"חכמה עליונה" – לצירופי אותיות הדיבור של תורה שבעל פה, ועל ידי כך הם ממשיכים חיות לנשמות ולמלאכים. אך להמשיך ולהוריד הארה וחיות מבחינת הבל העליון ה' תתאה

– של שם הוי', לעולם הזה השפל, שהוא צמצום גדול ביתר עז

– הרי זה אופן צמצום אחר לגמרי כדי שהאור יומשך בעולם השפל, לא די

באתערותא דלתתא

– "התעוררות מלמטה", של תלמידי חכמים העוסקים מעוט ימיהם בצדקה וגמילות חסדים, אלא על ידי אתערותא

– התעוררות, דבעלי מצות העוסקים רב ימיהם בצדקה וגמילות חסדים (וכמו שנתבאר בלקוטי אמרים

– בספר ה"תניא", בחלק א פרק לד).

– שם הוא אומר, שעל ידי נתינת צדקה, שהוא נותן חומש בלבד – נעשית כל יגיעתו לפרנסתו – מכון לשבתו יתברך, ובחסד שלו הוא מעורר את ה"דרועא ימינא", את החסד שלמעלה, ולכן נקראו

– בעלי המצוות, "תמכי אורייתא" , -

הם תומכים בתורה (עצמה), לא רק בלומדי תורה, כי אם הם תומכים את התורה עצמה, שכן, הם ממשיכים שהאור שמשורש ומקור התורה יאיר למטה, והן בחינות ומדרגות נצח והוד, -

נצח והוד הם "תרין שוקין" , כמו ה"שוקין" שעליהם עומד האדם על הארץ, כך הם ממשיכים את התורה למטה בעולם זה, להיותן

– מפני שהם ממשיכים אור התורה למטה לעולם העשיה. ובזה יובן

למה נקרא הצדקה בשם "מעשה", כמו שכתוב : "והיה מעשה הצדקה שלום", -

הרי שהוא קורא לצדקה בשם "מעשה", על שם שפעלתה להמשיך אור ה' לעולם העשיה. וזהו דקדוק לשון זהר הקדוש: "מאן דעביד שמא קדישא"

– מי שעושה את השם הקדוש, "דעביד" דיקא, -

המלה "עביד" היא בדיוק, כי באתערותא דלתתא

– "בהתעוררות מלמטה", בצדקה וחסד תתאה

– בעשיית צדקה וחסד כאן למטה, מעורר חסד עליון, -

החסד שלמעלה, להמשיך אור-אין-סוף מבחינת חכמה עלאה

– "חכמה עליונה" שהיא יו"ד של שם, -

הוי', לה' של שם, -

הוי', בחינת הדבור ורוח פיו יתברך, כדי להשפיע לעולם העשיה.

– זהו דיוק הלשון "עביד" בלשון הזוהר במקום הלשון "עושה", עשיה, שכן, על ידי מעשה הצדקה הוא ממשיך אור אין סוף בעולם ה"עשיה", ועל דרך משל, להבדיל הבדלות אין קץ, כמו שאדם אינו מדבר אלא לאחרים (ולא כשהוא בינו לבין עצמו), ואז מצמצם שכלו ומחשבתו בדבורו אליהם. והמשכילים יבינו:

ובזה יובן מה שכתב האריז"ל , שיש ב' מיני נשמות בישראל: נשמות תלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימיהם , ונשמות בעלי מצות העוסקים בצדקה וגמילות חסדים.

דלכאורה, הרי גם תלמידי חכמים צריכים לעסק בגמילות חסדים, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה, ש"אפלו תורה אין לו".

– אם הוא אומר שאין לו אלא תורה בלי גמילות חסדים, גם תורה אין לו. כיצד, איפוא, אומר האריז"ל שישנו סוג של נשמות העוסקות בתורה כל ימיהן?

אלא – יסביר רבנו הזקן להלן, שאין הכוונה שנשמות אלו מתעסקות בתורה בלבד ואינן עוסקות בגמילות חסדים ח"ו, אלא הכוונה היא שעיקר ענינן הוא תורה, שהתלמידי חכמים שתורתן עקר ורב ימיהם בה, ומעוט ימיהם – הם עוסקים בגמילות חסדים,

הנה פעלת אתערותם דלתתא – ה"פעולה" מהתעוררותם שלמטה, לעורר חסד עליון, להמשיך ולהוריד אור-אין-סוף המלבש בחכמה עלאה, - ב"חכמה עליונה", שהיא מקור תורת ה' שבפיהם, - בדיבורם דברי תורה, היכן, איפוא, הם ממשיכים זאת? - הוא רק לעולם הנשמות שבבריאה – שהם ממשיכים שם על ידי עסק התלמוד, - גמרא הכוללת הטעמים והשקלא וטריא של ההלכות, שיש לכך שייכות לעולם ה"בריאה" – עולם ההשגה, ולמלאכים שביצירה – הם ממשיכים, על ידי למוד המשנה, - שכן, "משנה" המורכבת מפסקי ההלכות "כשר" או "פסול", "טמא" או "טהור" – יש לה שייכות לעולם ה"יצירה" – עולם המדות, יען היות חיות הנשמות והמלאכים נשפעות מצרופי אותיות הדבור, היא תורה שבעל פה, - "מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה" , ומקור האותיות הוא מחכמה עלאה – מ"חכמה עליונה", כנזכר לעיל,

- הרי שבלימוד התורה שלהם הם ממשיכים מ"חכמה עליונה" – לצירופי אותיות הדיבור של תורה שבעל פה, ועל ידי כך הם ממשיכים חיות לנשמות ולמלאכים.

אך להמשיך ולהוריד הארה וחיות מבחינת הבל העליון ה' תתאה – של שם הוי', לעולם הזה השפל, שהוא צמצום גדול ביתר עז – הרי זה אופן צמצום אחר לגמרי כדי שהאור יומשך בעולם השפל, לא די באתערותא דלתתא – "התעוררות מלמטה", של תלמידי חכמים העוסקים מעוט ימיהם בצדקה וגמילות חסדים, אלא על ידי אתערותא – התעוררות, דבעלי מצות העוסקים רב ימיהם בצדקה וגמילות חסדים (וכמו שנתבאר בלקוטי אמרים – בספר ה"תניא", בחלק א פרק לד). – שם הוא אומר, שעל ידי נתינת צדקה, שהוא נותן חומש בלבד – נעשית כל יגיעתו לפרנסתו – מכון לשבתו יתברך, ובחסד שלו הוא מעורר את ה"דרועא ימינא", את החסד שלמעלה,

ולכן נקראו – בעלי המצוות, "תמכי אוריתא" , - הם תומכים בתורה (עצמה), לא רק בלומדי תורה, כי אם הם תומכים את התורה עצמה, שכן, הם ממשיכים שהאור שמשורש ומקור התורה יאיר למטה, והן בחינות ומדרגות נצח והוד, - נצח והוד הם "תרין שוקין" , כמו ה"שוקין" שעליהם עומד האדם על הארץ, כך הם ממשיכים את התורה למטה בעולם זה, להיותן – מפני שהם ממשיכים אור התורה למטה לעולם העשיה. ובזה יובן למה נקרא הצדקה בשם "מעשה", כמו שכתוב : "והיה מעשה הצדקה שלום", - הרי שהוא קורא לצדקה בשם "מעשה", על שם שפעלתה להמשיך אור ה' לעולם העשיה.

וזהו דקדוק לשון זהר הקדוש: "מאן דעביד שמא קדישא" – מי שעושה את השם הקדוש, "דעביד" דיקא, - המלה "עביד" היא בדיוק, כי באתערותא דלתתא – "בהתעוררות מלמטה", בצדקה וחסד תתאה – בעשיית צדקה וחסד כאן למטה, מעורר חסד עליון, - החסד שלמעלה, להמשיך אור-אין-סוף מבחינת חכמה עלאה – "חכמה עליונה" שהיא יו"ד של שם, - הוי', לה' של שם, - הוי', בחינת הדבור ורוח פיו יתברך, כדי להשפיע לעולם העשיה. – זהו דיוק הלשון "עביד" בלשון הזוהר במקום הלשון "עושה", עשיה, שכן, על ידי מעשה הצדקה הוא ממשיך אור אין סוף בעולם ה"עשיה",

ועל דרך משל, להבדיל הבדלות אין קץ, כמו שאדם אינו מדבר אלא לאחרים (ולא כשהוא בינו לבין עצמו), ואז מצמצם שכלו ומחשבתו בדבורו אליהם. והמשכילים יבינו:



Published and copyright by Kehot Publication Society, all rights reserved.
לעילוי נשמת הרה"ח הרה"ת
ר' יוסף ב"ר זאב הלוי ע"ה וויינבערג
דף זה מופיע בשפות אחרות