הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
מתוך האתר he.chabad.org
יום שישי י״ג אלול ה׳תשע״ה / 28 אוגוסט 2015
Chabad Chassidus is an all-embracing world outlook and way of life which sees the Jew's central purpose as a unifying link between the Creator and His world. Written by the Alter Rebbe, the founder of Chabad, Tanya is the central text of Chabad Chassidus. It shows the reader a path to realizing their purpose and developing a deeper relationship with G-d. Choose from one of the two formats available: through Lessons in Tanya - a profound and clear explanation of the Alter Rebbe's writings, or through an audio class.

תניא

תניא

אגרת הקדש, אמצע אגרת י"ג

 דוא"ל

אגרת הקדש, אמצע אגרת י"ג

והנה, כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו, -

של "ימין" ו"שמאל", זה שנשמתו באה מבחינת "ימין" וחסד, צריך שתהיה בו גם בחינת "שמאל" וגבורה, וכן להיפך, ואין לך דבר שאין לו מקום. -

גם חסד וגם גבורה יש להם מקום וזמן אצל האדם, מתי יש להשתמש בהם. ולכן מצינו -

מוצאים אנו, כמה דברים מקולי בית שמאי ומחמרי בית הלל, -

שבית שמאי מקילים בהם ובית הלל מחמירים בהם, ללמדנו שאף בית שמאי ששורש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל אסורי התורה, -

להחמיר, הוא ענין של גבורה ודין, שהדבר יהיה אסור ושלא יוכל להתעלות בקדושה, ובית הלל שהיו מבחינת ימין העליון, היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי, שיהיו מותרים מאיסורם -

ל"סטרא אחרא", איסור הוא הרי מלשון "אסור וקשור", שהדבר קשור ל"סטרא אחרא" ולחיצונים, כפי שאומר בפרק ז' בחלק ראשון של ספר ה"תניא", ויוכלו לעלות למעלה -

בקדושה, הרי, למרות שכך היה הסדר בכלל שבית שמאי החמירו ובית הלל הקילו - אף-על-פי-כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין, -

וזאת מפני התכללות שורש נשמתם -

של בית שמאי, שהוא כלול גם מימין -

וחסד, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל, -

וגבורה, כידוע דרך ומדות -

השיעורים והאופנים של קדש העליון, -

של בחינת "קדש" שלמעלה, דלית תמן -

שאין שם, קצוץ ופרוד חס ושלום, וכל המדות -

הבאות מ"קדש העליון", כלולות זו מזו, -

כגון: חסד מגבורה וגבורה מחסד, ולכן הם מיוחדות זו בזו, כידוע ליודעי חן; -

ללומדי תורת הקבלה, שלמרות שחסד וגבורה הם הרי הפכיים, מדות מנוגדות אחת לשניה, בכל זאת, מצד זה שחסד יש בה גם מן הגבורה, וגבורה יש בה גם מן החסד - הן מתאחדות ומיוחדות, וכדכתיב -

וכמו שכתוב באברהם, שהוא מדת החסד והאהבה: "עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה", -

אתה עובד את השם יתברך במדת היראה והגבורה, על ידי שלבש מדת הגבורה, -

שלא היתה ה"עצם" שלו, אלא כמו לבוש והוספה לעצמותו, "ויעקד את יצחק בנו", "ויקח את המאכלת כו'". -

לשחוט את בנו יחידו, שזה הרי ענין של תכלית הגבורה. הרי, שבאברהם, שהיה בעצם איש החסד, היו אצלו זמנים שבהם נתגלתה בו מדת הגבורה, עד לידי נכונות לשחוט את בנו יצחק. ומה שאמר הכתוב: "אברהם אהבי" ו -

בפסוק אחר נאמר: "פחד יצחק", -

שעבודת אברהם היא במדת החסד והאהבה ועבודת יצחק - במדת הפחד והגבורה, כיצד, איפוא, זה תואם למה שנאמר קודם, שאברהם עובד את השם יתברך גם במדת הגבורה, ויצחק עובד את השם יתברך גם במדת החסד והאהבה"? הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בבחינת גלוי והעלם, שבמדת יצחק הפחד -

והגבורה, הוא בבחינת גלוי והאהבה -

והחסד, מסתרת בבחינת העלם והסתר, וההפך במדת אברהם אבינו עליו השלום. -

שהפחד והגבורה הם אצלו בבחינת העלם והסתר, והאהבה והחסד בבחינת גילוי.


Published and copyright by Kehot Publication Society, all rights reserved.
לעילוי נשמת הרה"ח הרה"ת
ר' יוסף ב"ר זאב הלוי ע"ה וויינבערג
דף זה מופיע בשפות אחרות
השבוע באתר HE.CHABAD.ORG