הנה טיפ:
הזן את כתובת הדוא"ל שלך, ובכל שבוע תקבל מגזין מרתק ומעשיר, עם סיפורים ומאמרים שתאהב. וזה בחינם.
אה, ואל תשכח לעשות לייק לדף הפייסבוק שלנו!
מתוך האתר he.chabad.org
יום ראשון ט ניסן ה'תשעה / 29 מרץ 2015
Chabad Chassidus is an all-embracing world outlook and way of life which sees the Jew's central purpose as a unifying link between the Creator and His world. Written by the Alter Rebbe, the founder of Chabad, Tanya is the central text of Chabad Chassidus. It shows the reader a path to realizing their purpose and developing a deeper relationship with G-d. Choose from one of the two formats available: through Lessons in Tanya - a profound and clear explanation of the Alter Rebbe's writings, or through an audio class.

תניא

תניא

לקוטי אמרים, אמצע פרק ל"ט

דוא"ל

לקוטי אמרים, אמצע פרק ל"ט

ועולם האצילות שהוא למעלה מהשכל וההשגה והבנה לשכל נברא, -

שכן, גם נברא רוחני, כמו למשל נשמה של ''עולם הבריאה'', הוא בכל זאת ''נברא'', ו''עולם האצילות'' הוא למעלה גם מהשגתו. טעמו של דבר: כי חכמתו ובינתו ודעתו של אין-סוף ברוך-הוא מיוחדות שם בו בתכלית היחוד, ביחוד עצום ונפלא, ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבעולם הבריאה. כי שם ב''עולם הבריאה'', ירדו להאיר בבחינת צמצום, -

חכמה-בינה-דעת של ''עולם האצילות'', הנקראות ''חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא'', מאירות ב''עולם הבריאה'', רק אחרי שהתצמצמו במדה כזו, כדי שיוכלו שכלים נבראים -

השכל של הנשמות והמלאכים של ''עולם הבריאה'', לקבל מהן -

ענין של, חכמה-בינה-דעת, לידע את ה', ולהבין ולהשיג איזו השגה באור-אין-סוף ברוך-הוא, כפי כח שכלים הנבראים, שהם בעלי גבול ותכלית, שלא יתבטלו במציאותם, -

בלי הצמצום האמור, ויתירה מזו: ולא יהיו בגדר נבראים כלל, רק יחזרו למקורם ושרשם שהוא בחינת אלהות ממש. -

אילו ספירות חכמה-בינה-דעת של "עולם האצילות", היו מאירות ב"עולם הבריאה", בלי צמצום, והנבראים של "עולם הבריאה" היו מקבלים מהן השגה להבין אלקות כפי שהיא מצד ספירות "עולם האצילות" כמו שהן בעצם - היו אז אותם נבראים בטלים במציאות, כי אין בכוח השגתם "לקלוט" אור נעלה כזה. לכן היה הצמצום בתהליך ירידת והארת חכמה-בינה-דעת של "אצילות", ב"עולם הבריאה". ורק על ידי הצמצום, יש בכוח שכלו של הנברא, לקבל ולקלוט שכל והבנה באור אין סוף ברוך הוא, עד כמה ששכל של נברא יכול להשיג ולהבין אור אין סוף. אך, ב"עולם האצילות", בו ספירות חכמה-בינה-דעת הן, כמו שהן בעצם - אין בכוח שכלם של נבראים לקבל מהן השגה באור אין סוף ברוך הוא - ובלשון רבנו הזקן:

והנה, צמצום זה -

מה שספירות חכמה-בינה-דעת של ''אצילות'' נתצמצמו, כדי להאיר ב''עולם הבריאה'', היא סבת ההארה שמאירות שם חכמה-בינה-דעת של אין-סוף ברוך- הוא -

חכמה-בינה-דעת של ''עולם האצילות'', לנשמות אלו בעולם הבריאה, -

שכן, בגלל שהאור בא על ידי צמצום - יכולות הנשמות לקבל ממנו, שתהיה להן השגה באור אין סוף ברוך הוא. מה שאין כן באצילות, שאינם -

ספירות חכמה-בינה-דעת שב''אצילות'', אינן בבחינת צמצום כל כך -

כפי שהדבר ב''עולם הבריאה''. שהרי, בכל זאת, בהיותן ענין של ''ספירות'', יש כבר בכך משום צמצום מסויים, אלא לא צמצום כזה כמו שהוא ב''עולם הבריאה'', ולכן אי אפשר לשכלים נבראים לקבל מהן, -

מהספירות שב''אצילות''. ולכן לית מחשבתא דילהון תפיסא שם כלל. -

אין ל''מחשבה'' של הנבראים ''תפיסה'' (השגה) שם כלל. המחשבה וההשגה של נבראים אינן יכולות כלל ''לקלוט'' את האור המאיר ב''אצילות''. לכן הוא -

''עולם האצילות'', מדור לצדיקים הגדולים, שעבודתם היא למעלה מעלה אפלו מבחינת דחילו ורחימו -

יראה ואהבה, הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולתו יתברך, כמו שעולם האצילות הוא למעלה מעלה מבחינת בינה ודעת לשכל נברא, -

כך גם עבודתם היא הרבה למעלה מהאהבה והיראה הבאות מן השכל; אלא עבודתם היתה בבחינת מרכבה ממש לאין-סוף ברוך-הוא, ולבטל אליו במציאות, ולהכלל באורו יתברך, הם וכל אשר להם, על ידי קיום התורה והמצות, על דרך שאמרו: -

חכמינו ז''ל: "האבות הן הן המרכבה", והיינו -

מה שהאבות מתוארים כ''מרכבה'', הוא: לפי שכל ימיהם היתה זאת עבודתם. -

האבות היו תמיד בהתבטלות של "מרכבה": על ידי קיומם תורה ומצוות, הם יוצרים, על עצמם ועל כל עניניהם את דרגת ההתבטלות העליונה ביותר להקב"ה, כך שאין להם רצון אחר כלל, כי אם רק מה שהוא רצון ה' - ולכן מקומם של צדיקים אלה הוא ב"עולם האצילות", בו מורגש אותו סוג של ביטול.

אך מי ששרש נשמתו קטן מהכיל עבודה תמה זו, -

של בחינת ''מרכבה'', ליבטל וליכלל באורו יתברך בעבודתו בקביעות, -

לעמוד תמיד בביטול והתכללות באורו יתברך, רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה, וכמו בתפלת שמונה עשרה שהיא באצילות, -

שכן ארבעת השלבים שבסולם התפילה, הם כנגד ארבעת העולמות: חלק התפילה עד "ברוך שאמר", הוא בבחינת "עולם העשיה"; "פסוקי דזמרה" - בבחינת "עולם היצירה"; "קריאת שמע" - בבחינת "עולם הבריאה": "שמונה עשרה" - בבחינת "עולם האצילות", ובפרט בהשתחוואות שבה, -

כשכורעים בשמונה עשרה, שכל השתחוואה היא בבחינת אצילות [כמו שכתוב בפרי עץ חיים בקבלת שבת -

שההשתחוואות הן בבחינת ''אצילות''], כי היא -

ההשתחוואה היא, ענין בטול באורו יתברך, להיות חשיב קמיה כלא ממש, -

להיות חשוב לפני הקב''ה, כלא ממש; אזי גם כן -

כשעומד בבחינת ביטול גמור רק ''לפרקים ועתים'', כמו למשל בשעת ''שמונה עשרה'' בכלל, ובהשתחוואות שב''שמונה עשרה'' בפרט, עיקר קביעות נשמתו הוא בעולם הבריאה -

שכן, מדובר כאן בקשר לנשמה, ששייכותה היא ל''עולם הבריאה'', [רק לפרקים בעת רצון תעלה נשמתו לאצילות בבחינת "מיין נוקבין", כידוע ליודעי ח"ן]: -

רק בשעת רצון, תעלה נשמתו ל"עולם האצילות", על ידי התעוררות מלמטה, כפי הידוע ללומדי תורת הקבלה. עד כאן למדנו על שלשה הבדלים בקשר למקומן של הנשמות, בהם הן מקבלות את שכר עבודתן. להלן, מסביר רבנו הזקן, שמהשכר שהנשמות מקבלות עבור עבודתן, נבין את מהות העבודה עצמה:


Published and copyright by Kehot Publication Society, all rights reserved.
לעילוי נשמת הרה"ח הרה"ת
ר' יוסף ב"ר זאב הלוי ע"ה וויינבערג
דף זה מופיע בשפות אחרות
השבוע באתר HE.CHABAD.ORG