מהי חב"ד ליובאוויטש?
חב"ד-ליובאוויטש זו פילוסופיה, תנועה וארגון. תנועת חב"ד נחשבת לכוח הדינאמי ביותר בחיים היהודיים כיום.
המילה ליובאוויטש היא מילה ברוסית, שמשמעותה: "עיר של אהבת אחים". אין ראוי משם זה לתאר את חב"ד, התנועה של אהבת ישראל.
המילה חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: חכמה, בינה, דעת. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.
ליובאוויטש היא שמה של עיר ברוסיה הלבנה, אשר בה נוסדה ופעלה תנועת חב"ד במשך יותר ממאה שנה. פירושה של המילה ליובאוויטש מתאר את התנועה באופן הראוי ביותר: "עיר של אהבת אחים". משמה של התנועה נוכל לעמוד על מהותה: אחריות ואהבה לכל יהודי, באשר הוא.
התנועה
תחילת דרכה של חב"ד לפני כ250 שנה. חיש מהר התפשטה התנועה לכל רוסיה ואף לארצות השכנות. לתלמידי החכמים היא סיפקה תשובות שהיו חסרות להם, ולאיכרים הפשוטים אהבה אליה השתוקקו. לבסוף, הצליחו תנועת חב"ד ותומכיה להגיע כמעט לכל פינה בעולם ולהשפיע כמעט על כל היבט של החיים היהודיים.
מנהיגות
שום אדם או פרט לא היה קטן מדאי או חסר חשיבות כדי לקבל את אהבתם ומסירותם.
התנועה מוּכוונת על ידי הוראותיהם והדרכותיהם של שבעת מנהיגיה, המכונים בפי החסידים "אדמורי"ם" (ראשי תיבות של אדוננו מורנו ורבנו) או "רביים". החל מהרבי הראשון, רבי שניאור זלמן מליאדי זצ"ל (1745-1812). מנהיגים אלה הסבירו את ההיבטים העדינים והטהורים ביותר של המיסטיקה היהודית. מתוך כתביהם ואמרותיהם הם חיברו אלפי ספרים. במנהיגותם הם גילמו את התכונות התנ"כיות העתיקות של אדיקות דתית ומנהיגות. הם לא דאגו לחב"ד-ליובאוויטש בלבד אלא למכלול החיים היהודיים, הגשמיים והרוחניים. שום אדם או פרט לא היו קטנים מדאי או חסרי חשיבות עבורם, והם העניקו לו מאהבתם ומסירותם.
בדורנו, הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון זצ"ללתלמידי החכמים היא סיפקה תשובות שהיו חסרות להם, ולאיכרים הפשוטים אהבה אליה השתוקקו (1902-1994), הידוע בכינויו "הרבי", הדריך וכיוון את היהדות בתקופת ה"פוסט שואה" אל חוף מבטחים, לאחר ההרס והחורבן שחוותה.
הארגון
הארגון חב"ד-ליובאוויטש, כפי שהוא מוכר כיום, נוסד בשנות הארבעים המוקדמות, כשהרבי השישי של חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל (1880-1950), מינה את חתנו – שלימים היה ליורשו – רבי מנחם מענדל, להוביל את הזרוע החינוכית והחברתית של התנועה שנוסדו אז לראשונה.
