בימים הסמוכים, המחברים את חג הפורים וחג הפסח, על כל אישה ובת יהודיה להתבונן בחלק החשוב שהיה לאישה היהודיה בחגים אלו, ובלקח שיש להפיק מכך.
למרות שבדרך-כלל, פטורות הנשים מלקיים מצוות עשה ש"הזמן גרמא" (= מצוות התלויות בזמן מסויים), הן מחוייבות לקיים את המצוות הקשורות לחג הפורים ולחג הפסח (קריאת המגילה, אמירת ההגדה וכו'). הסיבה לכך היא: לאישה היהודיה היה חלק מיוחד בניסים אלו, שקרו "בימים ההם בזמן הזה".
תרומת האישה לנס המופלא שאירע בחג הפורים מתוארת בהרחבה במגילת אסתר. המגילה מפרטת כיצד אסתר היתה זו שסייעה להביא את הנס הגדול עבור כלל ישראל. "תענית אסתר" שצמים לפני הפורים נקראת על שמה, וכן המגילה – "מגילת אסתר".
אודות חג הפסח, זמן חירותנו, מספר המדרש בהרחבה כיצד באותם זמנים קשים היו אלו הנשים היהודיות ששמרו על מצב-רוח מעודד וחיזקו את בטחון הגברים. הם חינכו דורות של יהודים נאמנים, שזכו לקבל את התורה על הר סיני ואת הנחלה הנצחית, ארצנו הקדושה תבנה ותכונן על-ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.
עם זאת, קיים הבדל בין האופן בו הביאו הנשים והבנות היהודיות את הנס, בחג הפורים ובחג הפסח:
בחג הפסח עיקר ההשפעה והפעולה של הנשים היתה ממוקדת בבית, "כל כבודה בת מלך פנימה" – על-ידי צניעות וחיי המשפחה.
אך בפורים, נדרש מן האישה היהודיה (אסתר), בדרישת והוראת גדולי התורה והיראה, לנצל את מעמדה הרם כמלכה במלוא המידה לטובת עמה. היא אכן עשתה זאת, ומסרה את נפשה בפועל, תוך שהיא מסכנת את חייה לטובת קיום עמנו.
שני חגים אלו – פורים ופסח – הם עדות נצחית על כך שהאישה היהודיה, הן בבית והן בחוץ כאשר המצב דורש זאת, מסורה בגוף ובנפש אל התורה והמצוות, טהרת המשפחה, והחינוך הכשר של הילדים – היסודות העיקריים של קיום וגאולת עמנו.
נשים ובנות יהודיות! עשו כדוגמת הנשים הצדקניות בכל הדורות, כי בכם ובידיכם מונח, במידה רבה, גורל עמנו.
כאשר מתמסרים באמת למלאות את מצוות ה', עוזר הקב"ה, בדיוק כפי שעזר לאסתר המלכה, הקשיים נעלמים והוא שולח את ברכותיו לילדים, חיים ופרנסה בהרחבה, ובכל טוב גשמי ורוחני.
