מדוע אנו מדליקים נרות חנוכה? ומדוע נמשך החג שמונה ימים?
התשובה מוכרת לכולנו בשיר העממי: "כד קטן, שמונה ימים שמנו נתן".
לאחר הניצחון הניסי של המכבים הם נכנסו לירושלים, טיהרו אותה מהפסלים שהעמידו בה היוונים ונכנסו לבית המקדש. הם ביקשו לשוב ולהדליק את המנורה שעמדה בבית המקדש.
[את המנורה היה מדליק הכהן מדי יום, ומיטיב את פתילותיה בערב. למנורת בית המקדש היו שבעה קנים. פרטים נוספים על המנורה תוכלו למצוא כאן]
אלא שכאן נתקבלו החשמונאים בבעיה: את המנורה יש להדליק בשמן זית טהור בלבד, ואילו היוונים, שהיו מודעים לכך, טימאו במזיד את כל השמנים שהיו בבית המקדש!
לאחר חיפוש יסודי נמצא פך אחד של שמן טהור, שהיה חתום בחותמו של הכהן הגדול. המכבים ידעו היטב כי השמן שבפך יספיק רק ליום אחד, בעוד ייצור שמן חדש יארך שמונה ימים (בהתחשב בטלטולי הדרך וזמן הייצור). הם החליטו להשתמש במעט השמן שמצאו ולחכות לנס.
והנס אכן קרה. השמן דלק במשך שמונה ימים רצופים, אזי הגיע משלוח שמן חדש לבית המקדש.
לזכר הנס, אנו חוגגים את חג החנוכה במשך שמונה ימים, ומדליקים את החנוכיה – מנורה בעלת שמונה קנים. אנו מבקשים ומתפללים, שכפי שעשה בורא העולם ניסים לאבותינו, כן יעשה לנו "בימים ההם, בזמן הזה".
