המכנה המשותף בין חנוכה ופורים: בשניהם התרחש נס לאבותינו. בחג הפורים ניצל עם ישראל מסכנת כליה גשמית, ובחג החנוכה מסכנת כליה רוחנית. בשני החגים עלינו לפרסם את הנס ולהודות לבורא העולם על חסדיו.
עם זאת, קיים הבדל מהותי בין חנוכה ופורים: בעוד חגיגות הפורים נערכות ברוב רעש ושמחה פורצת גבולות, הרי שחגיגות החנוכה נערכות בטון רגוע יותר.
ראיתם פעם אש בוערת? להבה של פתילה הטבולה בשמן דולקת בקול חרישי; אש השורפת עצים, מפצפצת בקול רעש גדול. כאשר האש נתקלת במכשולים העוצרים את דרכה היא נלחמת בהם, מתגברת על האתגרים העומדים לפניה ומכאן קול הרעש הגדול.
הגזירה בחג הפורים היתה על הגוף היהודי, לפיכך הניצחון מתבטא בחגיגות רעשניות. הגזירה בחנוכה היתה רוחנית ועדינה יותר, על הנפש בלבד, ולפיכך החג אף הוא נחגג בהתאם.
חג הפורים מזוהה עם היין: מצוה לשתות יין "עד שהאדם לא יוכל להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי". חג החנוכה מזוהה עם השמן, הנר השקט והשליו.
מחג החנוכה אנו יכולים ללמוד להאיר את העולם באור שקט ועדין. להשתדל שלא להזדקק למלחמות או לויכוחים על צדקת דרכנו, אלא להפיץ סביבנו אור זך כזה שלא יותיר מקום לספיקות.
