כשלאמא ואבא יש משהו עסיסי באמת שהם רוצים לספר בלי שהילדים ישמעו, הם מספרים זאת בלחש. אם הילדים נכנסים לחדר, הם משנים את הנושא. ילדים קולטים את הטריק הזה. כשהם משחקים במשהו אסור ושערורייתי, הם דואגים שבסביבה יהיה משהו תמים שיוכל לשמש כאליבי. כשמגיעים אדם מבוגר או מישהו שעשוי להלשין עליהם, הם מחביאים בחיפזון את הסחורה המוברחת ומשחקים בפיתיון התמים והמשעמם.
היו זמנים שבהם להיתפס היה חמור יותר מלאבד דמי כיס או לטייל לחדר המנהל. סטלין סילק מבית הספר קטינים שנתפסו עם סידור תפילות יהודי בידם והשליכם לבתי יתומים ממשלתיים. בין הילדים האלה היה בןד דודו של אבי, הסל (הוא שרד). היו משננים להם שוב ושוב: "נא-דיר, נא-דיר, נא-דיר, נישט זאגען סודות פון חיידר": "לעולם, לעולם, לעולם אל תגלה את הסודות מהחדר", כך אימנו אותם. לעתים קרובות הם השתמשו כסיפור כיסוי במשחק הרמזור – אור-אדום–אור-ירוק. אור צהוב סימל "זהירות". אור אדום, כוננות שיא.
בימי שלטון היוונים בארץ הקודש אילצו ילדים יהודים להשתחוות בפני זאוס ולבלוע בשר חזיר. במקרה אחד הצטוו שבעה בנים של אם אחת – מהבכור ועד הצעיר – להשתחוות לאל היווני. כולם סירבו וכולם מצאו שם את מותם, חוץ מהצעיר שבהם. אימם התחננה בפני אנטיוכוס אפיפנס לשוחח באופן פרטי עם הפעוט בן השנתיים. אל תבגוד באחיך, כך היא עודדה את תינוקה, כשתצטרף אליהם ספר לאברהם אבינו שבשמים שבעוד הוא היה נכון להעלות לעולה בן אחד, אני העליתי קרבן של שבעה בנים.
סיפור הכיסוי הרווח ביותר באותן נסיבות היה סביבון פשוט, שלפי הממצאים הארכאולוגיים היה נפוץ באותם ימים. "דריי" פירושו ביידיש להסתובב, – ומכאן השם באנגלית "דרֵיידל" Dreidel, ובעברית: סביבון.
פעם עזרתי לסגן מנהל בית-כלא לסרוק אביזרי חנוכה בטרם יקבלו את רשות הכניסה אל בית הסוהר.
"מה זה?", הוא הצביע על סביבון פלסטיק סגול.
"האביזר הזה שייך לחג," הרגעתי אותו.
"בחפץ הזה טמונה משמעות עמוקה", הוספתי, "אך אינני חושב שזו הייתה שאלתך". הוא צחק בהערכה.
האם היה עליי לספר לו את הסיפור בן 2,500 השנים על חפץ הפלסטיק הזעיר והצנוע הזה, הספוג בדמם של קדושים מעונים, בדמעותיהם של יראי השמים ובסבלם של הנאמנים לדתם?
הו, סביבון, סביבון, סביבון, אתה עשוי עופרת יצוקה, אלוקים עצמו הפיח בך נשמת אש ואתה – בתורך – יצקת באנשיו רצון ברזל. וכשאתה מסתובב בשמחה ויוצא במחול האקסטטי והמידבק שלך, אנו יוצאים במחול יחד אתך.
בהשפעת כוח המחול שלך קורסים מסכי ברזל. כך נחולל את מחולך ונשזור את סיפורך עד שאלוקים הכול-יכול יעזור לך ולנו לנחות על הארץ. וכאשר יסתיים הסיבוב, אזי לפי האות שעליה ננחת נדע בוודאות: נס גדול היה שם.
