כיצד לערוך חשבון נפש בארבעה שלבים

שאלה:

באתר שלכם קראתי כי בחודש אלול יש לערוך חשבון נפש. למרות שהוצאתי תואר ראשון במתמטיקה, אני עדיין לא מבין כיצד עורכים חשבון שכזה.

תשובה:

גם דוקטורט במתמטיקה לא היה מסייע לך! מתמטיקה עוסקת במספרים יבשים, אך חשבון נפש, כשמו כן הוא, עוסק בענינים שקשורים לנשמה. אך אל דאגה, אין צורך להפוך למלאכים כדי לדעת כיצד לנהל חשבון נפשי-נשמתי שכזה. היה זה רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, הרבי השישי מליובאוויטש, שנתן לכך דוגמה הולמת מעולם החומר: המאזן השנתי שעורך בעל עסק מדי שנה.

מי צריך מאזן שנתי? ובכן, ניתן לטעון כי אנו זקוקים לו לצורך הגשת הדו"ח למס הכנסה. אך האמת היא שבעל עסק עם ראש על הכתפיים יודע כי ללא מאזן שנתי הוא לא יכול לדעת האם הוא מרוויח או מפסיד. העובדה שהחנויות מלאות בקונים לא אומרת מאום. אנשים עלולים להגיע כדי לבדוק סחורה אך לא ביצעו רכישה. רק כאשר הוא עורך את החשבון ובשורה האחרונה התוצאה היא רווחית, הוא יודע כי השנה החולפת הייתה שנה מוצלחת.

גם אנו יכולים להיות עסוקים מן הבוקר ועד הערב, אך פעם בשנה אנו מוכרחים לקחת פסק זמן כדי לבדוק מה קורה עם העסק לשמו הגענו לעולם: "אני נבראתי לשמש את קוני", אמרו חכמינו זכרונם לברכה. האם השנה החולפת קידמה אותנו אל מטרה זו? האם התקדמנו ביחסינו לאלוקים ולאדם? האם הפכנו להיות יהודים ואנשים טובים יותר?

הנה הצעה מעשית כיצד לערוך חשבון שכזה. הוא עלול לארוך כמה שעות, אך לא חייבים לסיים אותו ביום אחד.

שלב ראשון: על דף נשרטט שתי משבצות גדולות. על הראשונה נכתוב "בין אדם למקום", על השניה "בין אדם לחברו".

שלב שני: במשבצת "בין אדם למקום" נכלול את המצוות השונות שאנו מקיימים כדי להתקרב לבורא העולם, איש לפי רמת שמירת המצוות שלו. למשל: עבור אדם שהתחיל להניח תפילין השנה, משפט כמו "הנחתי תפילין כמעט כל יום" נחשב ל'ריווח'; עבור מי שמניח תפילין מאז גיל הבר מצווה, זה נחשב ל'הפסד'. כך, נמנה את המצוות אותם אנו משתדלים לקיים ונבדוק האם בשנה החולפת התחזקנו בקיומן או חלילה להיפך.

שלב שלישי: במשבצת "בין אדם לחברו" נכתוב על היחסים השונים בינינו לבין בן/בת זוגנו, הורינו, ילדינו, אחינו-אחיותינו, חברים לעבודה, ידידים וכו'. גם כאן נבדוק האם התקרבנו אליהם? התרחקנו מהם? עשינו מעשים שמוטב היה שלא ייעשו?

שלב רביעי ואחרון: השלב האחרון הוא השלב החשוב ביותר, שכן בלעדיו כל הזמן שהשקענו עד עתה בעריכת החשבון יירד לטמיון. עלינו לקחת את ה"הפסדים" של השנה החולפת ולחשוב כיצד אנו יכולים להפוך אותם לרווחים. מה אנו צריכים לעשות כדי להיות הורים טובים יותר? כיצד נוכל לוודא כי אנו אכן מניחים תפילין בכל יום חול? מה עלינו לעשות כדי לשפר את האווירה בביתינו? כיצד נקדיש יותר זמן ללימוד תורה פעם בשבוע/פעם ביום?

מאזן שנתי שכזה נקרא "חשבון נפש". ביצועו אורך זמן, ובעלי עסקים רבים סוגרים את החנויות ליום אחד בשנה כדי לערוך אותו. אך הוא משתלם. הוא יאפשר לנו להניע מחדש את גלגלי העסק לקראת שנה חדשה מוצלחת ומבורכת.