Parshah וירא - Genesis 18:1-22:24

כשאברהם שומע על החורבן הצפוי הוא מנסה לבטל את הגזירה. "אולי יש כמה צדיקים בתוך העיר" הוא פונה לבורא העולם, ומבקש כי בזכות זו תתבטל הגזירה

סדום ועמורה. הערים שהפכו להיות סמל לעיר של חטאים. ערים מושחתות עליהן נגזר חורבן עד היסוד, עונש עליו מסופר בפרשתנו

פרשת וירא מלמדת אותנו משהו חשוב אודות נשיות: נשיות=קדושה ויש בה כוחות רוחניים נעלים

לפעמים הקרבה עצמית אינה כל כך בלתי-אנוכית כפי שנהוג לחשוב. אפילו אנשים המקריבים את חייהם יכולים לעשות זאת בהגיון, ממש כמו החלטה עסקית

לבסוף, כשהכל היה בשבילה יותר מדי, היא שאלה אותו, "יענק'לה, תגיד לאמך הזקנה את האמת. האם אתה עדיין מהול"?

הייתי מעדיפה להעמיד פנים שזהו רק סיפור, שיעור על רוע אוניברסלי שיש לסלקו. כיצד אני יכולה להיות קשורה לנציב מלח? אך אני באמת קשורה לכך

כשבא אברהם לגור בבאר שבע, בנה אוהל גדול עם ארבעה פתחים לארבעה רוחות השמים, כדי שכל עובר ושב יוכל להיכנס מיד לאוהל ולא יצטרך לחפש את הפתח

ביום הולדתו הרביעי או החמישי, נכנס הילד שלום דובער אל סביו, רבי מנחם מענדל מליובאוויטש. לאחר שנכנס לחדר הוא פרץ בבכי תמרורים

אברהם היה התגלמות החסד והחמלה. הוא נאבק בא-ל הכל-יכול בניסיון לקבל חנינה עבור תושבי הערים המפורסמות סדום ועמורה

פעם הייתה שממה גדולה. אף שביל לא חדר לשכבת השיחים הצפופה שכיסתה אותה, ובאף מפה לא צוירה אדמתה המאיימת. אבל יום אחד בא אדם שעשה את הבלתי אפשרי

אני עומד מול כן הציור שלי, בד הציור, צבעי השמן והמכחולים מוכנים. או שאני יושב מול המחשב שלי ובוהה במסך

במקרים כגון אלו, פניו החייכניות של המארח היו הופכות קשוחות. מי שלא נאות לברך לה', נדרש לשלם חשבונית מנופחת